הלוואות בערבות מדינה הוא כלי פיננסי המיועד להעניק תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים הנתקלים בקשיים לגייס הון מסוים בדרכים אחרות.
בהלוואה מסוג זה, זוהי המדינה בכבודה ובעצמה מספקת ערבות לבנק או מוסד הפיננסי החוץ בנקאי אשר קיבלו אישור להעניק הלוואות לעסקים בדרך הזו.
באופן טבעי כאשר המדינה ערבה למוסדות הפיננסים הסיכון שלהם קטן באופן משמעותי, לכן הם מרגישים בנוח להעניק לעסקים הקטנים והבינוניים הלוואה בתנאים מפליגים, החל מריבית נמוכה, פריסת תשלומים רחבה ועוד.
במאמר זה נצלול לעומקם של דברים ונגלה כיצד הלוואות בערבות מדינה הצילו והעצימו עסקים בתחומים רבים במשק המקומי.
הלוואות בערבות מדינה במשבר הקורונה
זוכרים את מגפת הקורונה? נדמה כי מדובר בעידן עתיק, אך לפני 5 שנים בלבד המשק הישראל עבר טלטלה חסרת תקדים.
הסגרים וההגבלות גרמו למצוקה כלכלית בקרב עסקים רבים. השבתת הפעילות במשק הובילה לירידות דרסטיות בהכנסות ולגל פיטורים גדול.
לדוגמה, בשנת 2020, התמ"ג של ישראל התכווץ בכ-2.4%, משיעורי הצמיחה השליליים הגבוהים ביותר בעשורים האחרונים.
הייצוא הישראלי נפגע, במיוחד בתחומים כמו תיירות, והגרעון התקציבי של ישראל בשנה זו הגיע לכ-11.7% מהתמ"ג, בשל העלייה בהוצאות הסיוע והירידה בהכנסות ממסים.
התוצאה של כל אלה הייתה ששיעור האבטלה בישראל זינק לכ-27%, עם יותר ממיליון מובטלים.
המדינה מצידה לא ישבה בחיבוק ידיים, אלא היא הוציאה לפועל תוכניות סיוע כלכלי בסך כולל של כ-100 מיליארד שקלים.
התוכניות הללו כללו בין היתר דמי אבטלה מוגדלים, ותמיכה בעובדים שמצאו את עצמם בחופשה ללא תשלום (חל"ת).
אחת מהתוכניות הללו גם נגעה בקרן של הלוואות בערבות המדינה.
תנאי הלוואה יוצאי דופן
במסגרת מסלול ייעודי שנפתח דאז בתיאום עם בנק ישראל, הבנקים העמידו הלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף מצטבר של עד 4 מיליארד שקל, בפעימות, עם ערבות מדינה מוגדלת.
מאחר והדחיפות להעניק ההלוואות הייתה כה גדולה, הבנקים קיצרו את משך בדיקת ההלוואה לפחות מעשרה ימים.
כך שבתחילת המשבר, הלוואות בערבות המדינה בהיקף של עד 2 מיליארד שקלים היו זמינים באופן מידי, וסיוע נוסף ניתן לעסקים השונים בהתאם צורך שעלה בבדיקות שנערכו.
חלק נכבד מאותן הלוואות בערבות המדינה נועדו לצרכי גישור ונפרשו על פני 5 שנים.
כמו כן בפני העסקים עמדה האפשרות להתחיל להחזיר את הקרן רק כחצי שנה לאחר שקיבלו את סכום ההלוואה, כדי לעזור להם להתמודד עם המשבר בצורה הרבה יותר יעילה.
המדינה מצידה התחייבה בפני הגופים המלווים והעניקה להם ערבות בהיקף של 85%, בעוד שהלווים השונים, עסקים בסדרי גודל קטן ובינוני היו צריכים להעמיד ביטחונות בשיעור מצומצם של עד 10% מסכום ההלוואה בסך הכל.
תוכניות סיוע נוספות
מעבר להלוואות הערבות המדינה, התגובה הממשלתית כללה גם יצירת תוכניות סיוע נוספות. לדוגמה, הושקו תוכניות מענקים ישירים לעסקים שנפגעו קשות מהמגפה, כמו עסקים בתחומי התיירות, האירועים והמסעדנות.
בנוסף גם תוכניות לפטורים ממסים ודחיית תשלומים יושמו בפועל כדי להקל על תזרים המזומנים של העסקים.
כמו כן ניתנה תשומת לב מיוחדת לעסקים חדשים וליזמים שבאותו פרק זמן מצאו את עצמם בדרגת סיכון גבוהה במיוחד.
ההקלות הללו כמו גם הלוואות בערבות המדינה לא רק יצרו תנאי ריבית נוחה ופריסת תשלומים גמישה יותר, אלא הם הצילו את המשק המקומי מקריסה טוטאלית, כאשר אפשרו לעסקים לקבל את הסיוע הדרוש בפרק זמן קצר במיוחד.
הלוואות בערבות המדינה מחוץ לישראל
חילוץ ועזרה פיננסית כמו הלוואות בערבות המדינה זו לא המצאה ישראלית.
העזרה הזו קיימת גם בקרב מדינות אחרות בעולם, אך באופן טבעי המדיניות משתנה ממקום אחד לשני.
בארה"ב למשל, ה-Small Business Administration (SBA)מציעה תוכניות הלוואות בתנאים מועדפים הרבה יותר.
במדינות אחרות בעולם, למשל צרפת ובריטניה, התמיכה הכלכלית לא נשענה רק על הלוואות בערבות המדינה, אלא זו כללה גם מענקים ישירים ופטורים מלאים ממסים.
במדינות מזרח אסיה כמו יפן ודרום קוריאה, הלוואות ניתנו עם אפס בירוקרטיה כמעט, כאשר גם האיחוד האירופי פעל בצורה מאורגנת עם קרנות ייעודיות לסיוע חירום ומימון מיוחד לפרויקטים הקשורים לקיימות ולחדשנות.
רגע של היסטוריה
צריך לזכור כי הלוואות בערבות המדינה לא נוצרו עם תחילתו של משבר הקורונה, אלא מדובר בהליך שהחל להתפתח עוד משנות ה- 80'.
ההבנה כי העסקים הקטנים והבינוניים מהווים עמוד שדרה מרכזי בכלכלה הישראלית, כאשר מספקים מקומות עבודה יותר מגופים גדולים וחברות ענק, וכך בעצם משפרים את הגיוון הכלכלי ומעודדים תחרותיות, הובילו את שרי האוצר בממשלות השונות להעניק להם הלוואות כאלה ואחרות.
בשנים ההן התיאור לסיוע היה פשוט אחר. אז הייתה זו תוכנית בשם עידוד יזמות ותמיכה בעסקים מתפתחים.
לאורך השנים הממשלות בישראל הרחיבו את התוכנית והתאימו אותה לצרכים המשתנים במשק, ואף הרחיבו אותה לסקטורים רבים.
הלוואות בערבות המדינה במאה ה- 21
אנחנו כבר ממזמן לא נמצאים בשנות ה- 80' ולכן בשנים האחרונות התוכנית של הלוואות בערבות המדינה התרחבה והתעדכנה בהתאם, וכיום היא כוללת גם את התחומים המתפתחים של הכלכלה המודרנית.
דגש נרחב ניתן בתמיכה שינויים אלו כללו תמיכה מיוחדת בסטארט-אפים צעירים וקטנים.
במקביל, הממשלה פועלת ללא לאות על מנת להקטין את גלגלי הבירוקרטיה כך שניתן יהיה לזרז את הסיוע ותהליכי האישור לעסקים קטנים ובינוניים אשר פונים לקבל עזרה ותמיכה פיננסית בהתאם לקשיים או לפעולות העתידיות אותן מבקשים להוציא לפועל.
ייעוץ פיננסי חשוב
אם נדמה כי הקרן המטפלת בהלוואות לעסקים קטנים ובינוניים תפקידה רק לספק ערבויות לגופים הפיננסים אשר מספקים את סכומי הכסף השונים, טעות בידכם.
המדינה דרשה וקיבלה את מבוקשה מאותם בנקים וגופים חוץ בנקאיים הפועלים תחת הקרן, להעמיד בפני העסקים השונים המבקשים את ההלוואה גם את האפשרות לספק להם ייעוץ פיננסי.
הסיוע המקצועי הזה עוזר לבעלי העסקים השונים לא רק ללמוד על תנאי ההלוואה והאפשרויות השונות, אלא הוא מספק להם מידע כיצד כדאי לנהל בצורה יעילה וחסכונית את הכספים שהתקבלו, כך שהתועלת מקבלת כספי ההלוואה תהיה גדולה ככל שניתן.
הסיוע הזה יכול לכלול בתוכו תכנון פיננסי, הכנת תוכנית עסקית מפורטת, עם תחזיות הכנסות והוצאות ברורות ועוד.
כך הלוואות בערבות המדינה יכולות לשמש ככלי לצמיחה והתרחבות העסקים, ולא רק לשמש ככיסוי לחובות כאלה ואחרים.
זכרו, ניהול סיכונים הוא חלק חשוב בכל תוכנית פיננסית ואין זה משנה באיזה תחום העסק פועל.
כמובן שמומלץ להתייעץ עם יועצים פיננסיים, רואי חשבון או עורכי דין נוספים כדי להכין תכנית נקודתית הנוגעת לכספי ההלוואה, אך ניתן להפיק המון גם מהידע וההכוונה המקצועית שנציגי הבנק או מוסד פיננסי אחר שמעניקים את הלוואה.
טיפ חשוב שכל איש מקצוע בכיר יעניק הוא לבנות תוכנית פעולה נוספת שתתאים את עצמה למקרה בו עסק כזה או אחר יתקשה לעמוד בתשלומים של ההלוואה.
סיכום
כפי שראינו, הלוואות בערבות המדינה ממלאות תפקיד מכריע בתמיכה ובחיזוק של עסקים קטנים ובינוניים במשק הישראלי, במיוחד בתקופות של משברים כלכליים כמו מגפת הקורונה.
הכלים הפיננסיים שהמדינה מעמידה לרשות העסקים מאפשרים להם להתמודד עם אתגרים כלכליים, להרחיב את פעילותם ולהתחדש.
תוכניות אלו מציעות תנאים מועדפים כמו ריבית נמוכה, פריסת תשלומים גמישה, ותמיכה בייעוץ פיננסי מקצועי.
ההלוואות הללו לא רק שמסייעות לשמור על יציבות הכלכלה המקומית, אלא הן גם מקדמות את התפתחותם של עסקים בכל התחומים.
כך הן תורמות ליצירת שוק עבודה מגוון ותחרותי יותר, ומחזקות את עמוד השדרה הכלכלי של המדינה.
