פנייה לקרן הלוואות נלקחת בחשבון על ידי בעלי עסקים בעקבות משברים כלכליים וביטחוניים, כמו אלה האחרונים, זאת לצד אתגרים והזדמנויות רבות שניתן להפיק מהן את המיטב.
זו הסיבה מדוע לאחרונה בנק ישראל שינה מקצה לקצה ויש מי שיגידו כי הוא אפילו שדרג את קרן הלוואות מטעם המדינה, בעקבות האירועים האחרונים.
התוצאה? התוכנית שהשיק בנק ישראל לפני כ- 8 שנים כאשר העניק אישור ל-4 חברות אשראי חוץ בנקאיות להיות חלק ממי שמעורבים בקרן הלוואות, גדלה בעקבות המציאות הנוכחיות וכיום כ- 11 גופים חוץ בנקאיים נכנסו לתמונה.
מדוע בנק ישראל בחר להגדיל את מספר נותני השירות? מתוך הבנה כי כך אפשר להגביר את התחרות ולשפר את הגישה לקבלת הלוואה.
כך שאם עד לא מזמן המדינה או כלכלנים בכירים הזהירו מהאפשרות כי גופי חוץ יוכלו להעניק לבעלי עסקים קטנים וגדולים כאחד הלוואות רגילות לכל דבר, היום כולם מבינים כי זהו פתרון שאי אפשר בלעדיו.
הסיבה לכך פשוטה, השילוב בין בנקים מסורתיים לגופים חוץ בנקאיים מאפשרים לכל בעל עסק לבחון מספר גדולים של הלוואות ומסלולים שונים.
קרן הלוואות – דרישות בסיסות
בעבר בעל עסק קטן או גדול שביקש להיעזר בהלוואה מתוך קרן הלוואות, היה צריך להציג מספר דברים במקביל. דוחות המעידים על הפסדים גדולים, וגם להעמיד ביטחונות מסוימים.
מדובר היה בעיוות גדול. הרי עסק מפסיד או כזה המתקשה להתמודד עם מציאות כלכלית בעייתית ולא משנה כרגע מה הסיבות לכך, יתקשה עוד יותר להעמיד ביטחונות שבנק ישראל יכול היה לחיות איתן בשלום.
רק כדי לחדד את הנקודה. בעבר גובה הביטחונות המקסימליים שבנק ישראל ביקש מבעל עסק קטן עבור כרטיס כניסה לקרן הלוואה עמד על היקף של כ- 25% מגובה ההלוואה.
הפרמטר הזה היה סוג של גזר דין מוות, עד כדי כך, לעסקים קטנים רבים ברחבי ישראל. לכן בצעד חכם בנק ישראל החליט להפחית את שיעור הביטחונות שעסק קטן צריך להעמיד, וכיום הוא נמצא על 15% בלבד מסך גובה ההלוואה. דבר שמאוד מקל על מי שחושבים לפנות אל קרן הלוואות.
לולא המדינה הייתה מבצעת את הפעולה הזו, מאוד יכול להיות שזה היה מקשה על גופים חוץ בנקאיים שנכנסו אל תוך הרשימה המובחרת של מי שיכולים לספק הלוואות לעסקים מטעם קרן הלוואות, להמשיך ולרצות להעניק את השירות המדובר.
הרי גם גוף חיצוני אשר מעניק הלוואות לעסקים, מעדיף כי יהיה מוגן על ידי כמה שיותר ביטחונות מסוימים, בטח ובטח אם הוא מעניק שירות ומשתף פעולה עם בנק ישראל.
לכן עשה בשכל בנק ישראל שקבע כי שיעור ערבות המדינה שתינתן לכל הלוואה יגדל, כך שהסיכון של נותני האשראי החיצוניים יהיה קטן יותר.
לא רק זה, אלא שהביטחונות הגדולים יותר שהמדינה מעניקה לנותני האשראי מאפשר להם להציע מגוון רחב ואטרקטיבי יותר של הלוואות עבור בעלים עסקים שביקשו להיעזר בקרן הלוואות.
עולם מושלם? מתברר שלא
על פניו ניתן היה לחשוב כי הרחבת קרן הלוואות לגופי אשראי חוץ בנקאיים נוספים והגדלת ערבות המדינה עבור אותם נותני שירות, יגרמו לכך שיותר ויותר בעלי עסקים שנקלעו לצרה או מי שמבקשים למנף את העסק שלהם יקפצו על המציאה, אך בפועל הנתונים מצביעים על תמונה עגומה למדי.
על פי הנתונים שפורסמו לפני פחות משנה, היקף קרן הלוואות עמד אומנם על מעל ל- 6 מיליארד שקלים, אך בפועל מעט מאוד בעלי עסקים קטנים וגדולים פנו אל הקרן במטרה להיעזר בקרן. למעשה הקרן חילקה פחות ממיליארד שקלים במצטבר.
במילים אחרות, על פי בדיקות עולה כי כ- 85% מהאשראי שהוקצה לא הגיע לעסקים המיועדים, וגם מספר הבקשות שאושרו היה מינורי לגמרי. כמו תמיד זו הבירוקרטיה שהערימה קשיים מיותרים.
בעלי עסקים קטנים רבים העידו כי נתקלו בחסמים בירוקרטיים הקשורים לקרן הלוואות, כאלה שעמדו שם והציבו מכשול רציני ומיותר. העדויות נעו בין בקשות להלוואה שהתעכבו במשך חודשים על גבי חודשים, עד כדי כך שלא נותרה להם ברירה אלא לבטל בקשה ישנה ולהגיש אחת חדשה שוב ושוב.
כמובן שהדבר לא נעשה בכוונה, אך חוסר ארגון משווע בכל הנוגע לתיאום ובחינה של הבקשות להלוואה, כולל בעיות טכניות מיותרות, הובילו לאותם זמני המתנה ארוכים ודחיות של בקשות.
התוצאה? עסקים קטנים שהתמודדו עם תחושת מחנק פיננסית וביקשו לקבל עזרה מהמדינה ומגופים חוץ בנקאיים שונים במסגרת קרן הלוואות נסגרו באין ברירה.
קרן הלוואות או פתרון יעיל אחר?
אך לא רק חוסר תיאום, בעיות טכניות ובירוקרטיה מעצבנת ומיותרת גרמו לעסקים קטנים רבים להתמוטט, אלא גם חלק מדרישות הסף שהעמידו בפניהם.
לכן לא רק הזמן הממוצע לאישור קבלת ההלוואה היה ארוך מדי ויכול היה לנוע במשך חודשים ארוכים, גם דרישות הסף בכל זאת נשארו גבוהים מדי עבור רבים מבעלי העסקים.
לכן בניסיון להקל ולשפר את המערכת כולה, המדינה ממשיכה לנסות ולמצוא פתרון לבעיה. אחד מהם הוא הוצאה של מכרזים חדשים שנועדו להכניס עוד ועוד גופים חוץ בנקאיים אל קרן הלוואות. כך שניתן יהיה לעמוד בעומס הבקשות של בעלי העסקים הזועקים לעזרה, מתוך תקווה כי תוך כדי תנועה גם התהליך כולו ישתפר, ונראה פחות בעיות טכניות ובעיות אחרות שהפכו הליך מבורך לסוג של בית קברות לעסקים.
במקביל, בעלי עסקים יכולים להמשיך לפנות אל עבר גורמי חוץ בנקאיים שאינם חלק מהרשימה של המדינה הנוגעת לקרן הלוואות, כפי שעושים לא מעט. וליהנות מהלוואה שיכולה לעזור ולסייע להם לחלץ את העסק מצרה או לבצע מינוף חיובי. כל זאת תוך כדי קבלת אישור מהיר הרבה יותר על ההלוואה, תנאים נוחים, וכל זאת בלי כל סיבוכי הבירוקרטיה מסביב ובעיות טכניות מיותרות.
קרן הלוואות – סיכום
קרן ההלוואות בערבות המדינה היא יוזמה מבורכת ללא ספק. זו נועדה להושיט יד לעזרה לעסקים קטנים בעת משבר כלכלי שנולד כתוצאה ממיתון או כפי שאנו חווים בימים אלה, אירוע ביטחוני שהתפתח לכדי מלחמה גדולה.
יחד עם זאת המערכת רחוקה מלעבוד באופן חלק ויעיל. כמו תמיד בעלי עסקים מתמודדים על לא מעט קשיים בירוקרטיים ומערכתיים.
כולנו תקווה כי בתקופה הקרובה הצעד הנוסף של המדינה שנועד להכניס גופים חיצוניים נוספים אל קרן הלוואות אכן יעזור לייעל את ההליך כולו לטובת בעלי העסקים, אך חשוב לזכור כי בכל רגע נתון עומדת בפניהם אפשרות נוספת. לקבל הלוואה חוץ בנקאית ממקורות גדולים ואמינים אחרים, שם הבירוקרטיה לא משחקת תפקיד מרכזי.
